לדלג לתוכן

פסוסנס הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסוסנס הראשון
מסכת הקבורה מזהב של פסוסנס הראשון. התגלתה ב-1940
מסכת הקבורה מזהב של פסוסנס הראשון. התגלתה ב-1940
מסכת הקבורה מזהב של פסוסנס הראשון. התגלתה ב-1940
לידה המאה ה־11 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1001 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה טאניס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mutnedjmet עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קישוט לצוואר עשוי מזהב ולפיס אזולי של פסוסנס הראשון. אוסף מוזיאון קהיר.
ארון הקבורה אנתרופואידי עשוי מכסף של פסוסנס הראשון. אוסף מוזיאון קהיר.

פסוסנס הראשון ("פסוסנס" הוא צורה יוונית של השם המצרי פסיבכחנו) היה המלך השלישי בשושלת ה-21 של פרעוני מצרים. הוא מלך בין השנים 1047–1001 לפנה"ס (ייתכן ומלך רק 41 שנים). עיר הבירה שלו הייתה טאניס, ששכנה באזור דלתת הנילוס. פסוסנס הראשון היה בנו של פינדג'ם הראשון (Pinedjem I), שהיה כהן גדול לאל אמון בתבאי ושל חנתאווי (Duathathor-Henuttawy), שהייתה בתו של פרעה רעמסס האחד עשר מהשושלת ה-20 למלכי מצרים.

תקופת מלכותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך פסוסנס הראשון היה מהמלכים הפחות ידועים בהיסטוריה של מצרים. מציאת קברו המפואר ב-1940 (כמו מציאת קברו של תות ענח' אמון) הביאה אותו לחזית תשומת הלב בחקר ההיסטוריה של מצרים.[1]

פסוסנס הראשון שלט בתקופה במצרים שנקראת תקופת ביניים שלישית. בתקופת השושלת ה-19 המלך הבולט והחזק היה רעמסס השני, לאחריו מלך בנו מרנפתח, והמלכים הבאים היו חלשים. בתקופת השושלת ה-20, המלך החזק האחרון היה רעמסס השלישי, שמלך בין השנים 1166-1198 לפנה"ס. אף על פי שהיה מלך דומיננטי, בתקופתו סבלה הממלכה מפלישות של גויי הים, שהביאה לירידה בחוזקה של הממלכה. כל המלכים שעלו אחריו היו חלשים. בעקבות כך החלה "תקופת ביניים שלישית", שהייתה תקופה של אי יציבות שהביאה לירידה חברתית, כלכלית ופוליטית. מצרים חולקה לצפון ודרום. פסוסנס היה שליט באזור הצפוני של מצרים, שנקראת מצרים התחתונה, ואילו במצרים העליונה התקיים שלטון של כוהנים גדולים לאל אמון, שמרכזו היה בתבאי. תקופת מלכותו המדויקת אינה ידועה היא נעה בין 41–46 שנים. נמצאו מספר רשומות של מנתון, שבהן תקופת מלכותו אינה זהה ברשומות השונות. אבל תקופת מלכותו הארוכה (מהתקופות הארוכות של שלטון של מלך מצרי) יכולה אולי להצביע על כך שהיה מלך חזק באזור בו שלט. הוא רצה לחקות את רעמסס השני עד ששם את שמו של רעמסס השני על כמה מהכרטושים שלו.[1]

פסוסנס הראשון היה כנראה בשלטונו הארוך ביחסים טובים עם הכוהנים הגדולים של האל אמון בתבאי. הממצאים לא מצביעים על סכסוכים שהתקיימו בין כוהני תבאי למלכים ששלטו בטאניס. יתר על כן, המסמכים בתבאי תוארכו לפי שנות שלטונם של מלכי טאניס. התקיימו גם קשרי משפחה בין הכוהנים למלכי השושלת.[2] הכהן הגדול סמנדס השני (Smendes II) תרם מספר חפצי קבורה לפסוסנס הראשון, שנמצאו בתוך קברו של פסוסנס השני. בתקופת שלטונו הארוכה, הוא בנה את החומות של החלק המרכזי של המקדש הגדול בטאניס, אשר הוקדש לשלישיית האלים אמון, מות וח'ונסו.

בעקבות שינויים שחלו בתקופתו וירידה בהיקף זרימת מי הנילוס בזרוע הפלוסית שעברה בעיר פי-רעמסס שבנה רעמסס השני, החליט פסוסנס הראשון להעביר את עיר בירתו למקום אחר ובנה את העיר טאניס.[1] הוא החל במפעל העצום של העברת מונומנטים רבים מהעיר פר-רעמסס, אל טאניס, בירת מלכי השושלת ה-21.[3]

מותו של פסוסנס הראשון הביא לתחילת סופה של תקופת מלוכה ארוכה מאוד במצרים, שבה היא נשלטה במשך אלפי שנים על ידי מלכים ממוצא מצרי. כ-60 שנה לאחר שלטונו, נפלה השושלת ה-21, ולאחריה עלו לשלטון (למעט תקופות קצרה בתקופת השושלות ה-29 וה-30) שושלות של מלכים ממוצא לובי, נובי, שליטי בובה של אשור, מלכי הממלכה האחמנית, שלטון הלניסטי של בית תלמי ולאחריו שלטון רומאי.[1]

תיאור סכמטי של קבר NRT III, חלק מהנקרופוליס של טאניס. בקבר זה נמצא הסרקופג של פסוסנס הראשון. ביחידת הקבר נמצאו גם חמש מומיות נוספות של אשתו Moutnedjemet, בנו אמנופ, סיאמון, פסוסנס השני וששונק השני

הארכאולוג הצרפתי פייר מונטה (Pierre Montet) מצא ב-1940 את קברו השלם של פסוסנס הראשון בטאניס. קברים שנמצאו בסמוך למכלול הקבר שלו נמצאו שדודים, אבל השודדים בעת העתיקה הפסיקו את חפירתם ממש לפני קברו.[1] מכיוון שהקבר שכן באזור לח במצרים התחתונה, רוב חפצי העץ נהרסו על ידי המים (בניגוד לקברו של תות ענח' אמון, ששכן באזור מדברי יבש במצרים העליונה). אחד הממצאים החשובים שנמצאו בקבר הייתה מסכת הקבורה שנמצאה בשלמותה, ללא כל פגיעה. המסכה עשויה מזהב ולפיס לזולי. העיניים והגבות היו משובצות בזכוכית שחורה ולבנה. מסכת קבורה זאת נחשבת כאחד הממצאים החשובים באוצרות שנמצאו בטאניס. המסכה שוכנת בהמוזיאון המצרי בקהיר. רוחב המסכה 38 ס"מ וגובהה 48 ס"מ. אצבעות ידיו ורגליו של פסוסנס הראשון היו עטופות באצבעונים מזהב. הוא נקבר עם סנדלי זהב לרגליו. אצבעות הידיים היו המשוכללות ביותר שנמצאו. האצבעון כלל אצבע מפוסלת. על כל אצבע הונחה טבעת מזהב ולפיס לזולי או אבן חצי יקרה אחרת.

הסרקופג של פסוסנס הראשון לא היה מקורי, אלא מחזרו סרקופג שנשדד, ומקורו היה בעמק המלכים. שוד קברים היה מקובל בתקופת הביניים השלישית במצרים העתיקה. כרטוש על צידו החיצוני האדום של הסרקופג מראה שבמקורו זה היה סרקופג של פרעה מרנפתח מהשושלת ה-19, שהיה בנו ויורשו של רעמסס השני.[2] פסוסנס נמצא בתוך ארון קבורה פנימי מעוצב כארון אנתרופואידי, שהיה עשוי מכסף ומשובץ בזהב. במצרים העתיקה הכסף היה נדיר יותר מזהב, וקבורה בארון כסף מצביעה על עושר גדול בתקופה של התדרדרות.

שרידי גופתו של פסוסנס הראשון נבדקו על ידי ד"ר דאגלס דרי (Douglass Derry), שהיה באותה עת ראש המחלקה לאנטומיה באוניברסיטת קהיר. לפי מחקרו, פסוסנס הראשון היה זקן בעת מותו. שיניו היו שחוקות היטב ומלאות חללים ומורסה שהותירו חור בחך. על פי הממצאים, פסוסנס סבל מדלקת מפרקים והיה נכה בשנותיו האחרונות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסוסנס הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Psusennes I – The Pharaoh in the Silver Casket באתר Historic Mysteries
  2. ^ 1 2 The Third Intermediate period The 21st dynasty באנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ Pasebakhenniut I (Greek Psusennes) באתר ucl.ac.uk